לא רק חלב: תיקון ליל שבועות, עליה לרגל, ביכורים וחגיגות המים של חג השבועות

שבועות הוא חג חברתי, קהילתי, אקולוגי ודתי הנותן מקום ומרחב לתבונה, רגש ואחווה. הוא מעניק לנו תוכן עשיר, מעניין וערכי. החל מאחוות נשים ופמיניזם ועד צדק חברתי והיחס לגר.

בתודעה הישראלית כיום, חג השבועות חוסה בצילם של שני הרגלים הארוכים והמרכזיים יותר: פסח וסוכות. לצד זאת, מנהגי החג עברו בחלוף השנים תהפוכות משמעותיות יותר על רקע ההיסטוריה של העם היהודי, והוא אחד החגים שעברו "מהפך" ציוני עם השיבה לארץ ישראל. כל התהפוכות הללו, עם שני האספקטים המרכזיים שלו – הפן החקלאי והפן הדתי המתמקד בקבלת התור ובמעמד הר סיני – יצרו בחלוף השנים כמה מנהגים מעניינים ברחבי העולם היהודי.

| להמשך קריאה

מ"חג מתן תורה" ל"חג הביכורים".​

בשנות ה-30 לקחה על עצמה התנועה הציונית את המשימה רבת החשיבות: לצקת תוכן חדש בשורה של חגים יהודיים עתיקים – ל"ג בעומר, ט"ו באב, חנוכה וכמובן, שבועות. לחג השבועות יועדה חשיבות עצומה: הוא נועד לסמל את "חידוש ימינו כקדם". הדבר נעשה באמצעות שינוי מוקד החג – מ"חג מתן תורה" ל"חג הביכורים". ​הימים שנבחרו להתחדש היו כמובן ימי הבית השני, שבהם עלו בני ישראל לירושלים והגישו לכהנים בבית המקדש את ביכוריהם, הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים. הזכרת הימים ההם התאים לתנועה הציונית שביקשה להדגיש בחג השבועות המחודש, את חזרת העם היהודי אל ארצו ואת עבודת אדמת המולדת.

בשנת 1932 התקיימו בחיפה חגיגות הביכורים הראשונות. החשיבות של חיפה להתיישבות הציונית הייתה בכך שהעיר הצפונית סימלה יותר מכל את הקשר עם ההתיישבות הכפרית. בהיותה עיר המחוז של ההתיישבות ובמיקומה האקסקלוסיבי היא שימשה כקשר המרכזי של העמק (עמק יזרעאל ועמק הירדן) והשומרון (זיכרון יעקב של  אותם הימים) ונחשבה כעיר החקלאית ביותר בארץ ישראל. | המשך קריאה


צילום: נערה עם כד חלב 1941. צילום: רודי ויסנשטין, אוסף הצלמניה. מתוך: הספרנים בלוג הספריה הלאומית


חג השבועות 1951 בצבע בקיבוץ גן שמואל עם להקת ענבל. הסרט מתאר בצבע את חגיגות חג השבועות וחג הגז בקיבוץ גן שמואל. סרטו של יהושע ברנדשטטר עובד ע"י יעקב גרוס ב1990 ותורגם לעברית עבור הערוץ הנסיוני של הערוץ ה2.


תיקון ליל שבועות| קריאת מגילת רות

האגדה מספרת כי בלילה שלפני מתן תורה, נרדמו בני ישראל עד שעה מאוחרת במקום לצפות בהתרגשות לקראת המעמד המרגש וכי הקב"ה נדרש להעיר אותם בעזרת קולות וברקים. כ-"תיקון" לאותו חטא קדום נהגו בני ישראל ללמוד לאורך כל הלילה שבין ערב חג שבועות ליום חג שבועות בו קוראים בבית הכנסת את "עשרת הדברות" זכר למעמד הר סיני. סיבה נוספת למנהג זה מגיעה מספר הזוהר, שם מופיעה המילה הארמית "תיקון" – שפירושה בשפה העברית – "קישוט". הרעיון מאחורי הלימוד הוא שהוא מקשט את הכלה, הלא היא התורה, לקראת החופה עם החתן – אליו משולים בני ישראל, בעת קריאת "עשרת הדברות".


בית אבי חי מזמין אתכם להשתלב בתיקון שבועות וירטואלי, מתמשך ומיוחד, בנושא אחד: מקום.

בין סגר בבית לשממה בחוץ, בין התקהלות למרחב מוגן, בין העולם הפנימי ליקום הפיזי, בין האדם למקום.

מיטב המרצים יספקו לכם הצצה לתחומים האהובים עליהם, דרך הרצאות מבוא וחומרים ללימוד.

אנחנו מזמינים אתכם לבוא וללמוד איתנו


מרכז נווה שכטר יקיים בחצר המקום אירוע תיקון ליל שבועות ובו הופעה, הרצאות ולימוד משותף. בתכנית: שיח על חלקו הפעיל של הקהל באמנות הרב התחומית; לימוד על תיקון ליל שבועות בספר הזוהר, שיעור על הכנה להתגלות הפנימית והחיצונית במסורת אנדלוס סביב משפחת הרמב"ם; שיח עם האמנית ניבי אלרואי והאמן גרי גולדשטיין המציג בגלריה את התערוכה "השתאות"; מופע אקפלה של עלמה זהר. האירוע פתוח לקהל בהרשמה מראש ויתקיים בהתאם להוראות משרד הבריאות. הרשמה - כאן. יום חמישי 28 במאי, החל מהשעה 22:30.


עלמא הבית לתרבות עברית בתל אביב יקיים ליל שימורים מקוון של מפגש ולימוד, שיוקדש ליצירתו ועולמו של המשורר נתן אלתרמן ולעיר תל אביב המופיעה בשיריו. בתכנית: אירועי לייב, שיעורים, שיחות והרצאות מצולמות שיעלו וישודרו במקביל ולאורך כל הלילה, המחזה של "פונדק הרוחות", קריאה בקובץ השירים "כוכבים בחוץ", מוזיקה והופעות. בשעה 01:00 תחתום את הלילה הופעה חיה של ערן צור בשידור חי מבית עלמא. חלק מהתכנים יעלו בזום וחלק בשידור לייב, כדאי לעקוב - כאן.

יום חמישי, 28 במאי, החל מהשעה 21:00.


תיקון ליל שבועות המסורתי הוא הזדמנות מצוינת לקחת חלק בערבי למידה, מפגשים ושיח בהשתתפות מרצים, אמנים ואנשי דת - גם אם בצורה מקוונת המדריך המלא לאירועים



חג השבועות ומלחמות המים של יהודי מרוקו


ספרים לנו שמנהג התזת המים בשבועות הולך ונעלם. גם אם זה נכון – וזה בכלל לא בטוח – אנחנו זוכרים אותו היטב. זרמי מים מצינורות משקים את העוברים והשבים, שקיות מים עפות לכל עבר. הקישור בין חג שבועות להתזת מים על העוברים והשבים איננו מובן מאליו. מקורו במרוקו.

מתי התחיל המנהג? העדות המוקדמת ביותר למנהג היא בת כ-450 שנה. החכם המרוקאי רבי משה בן מימון אלבז מספר על מקרה שקרה בעירו תרודאנת, השוכנת בעמק הסוס בדרום מרוקו. בערב חג השבועות התקיימה בבתי כנסת במרוקו תחרות קריאה של פיוטי אזהרות, העוסקים במניין תרי"ג (613) מצוות היהדות. חוקי התחרות פשוטים: מי שנגזר דינו לסיים ולקרוא את האזהרות נלקח בתום הקריאה אל חצר בית הכנסת ושם זכה למקלחת של מים צוננים מידי המשתתפים בתחרות והנוער המחכה – מי בכד ומי במחבת.

| להמשך קריאה

צילום ילדים בעיר דמנט (הסמוכה למרקש) משחקים במים. מתוך: הספרנים בלוג הספריה הלאומית

תל אביב, יפו   החשמל 18 {קומה 4}  office@hagarageart.org

Tel: 052-8947485 | Fax: 077-78720080