top of page

יומן קורונה #1 "אני בעד אמנות" | תקשורת חזותית מגיבים למצב חירום

טקסטים, דימויים וצלילים מתלמידי הגראז' מתוך מבוא לתקשורת חזותית יוצרים ומגיבים למצב החירום


כרזה של דפנה קלוגר, 2020



בשבועיים האחרונים אנחנו מתרגלים צורת תקשורת ועבודה חדשה. מערכת הלימודים שלנו הפכה כולה למקוונת ועל אף האתגרים, המשמעות של המפגשים מצליחה להתעלות על המגבלות החדשות. 

אנו מתנסים באופן אחר של למידה, יצירה ותהליכים, מנסים לעסוק בבידוד עצמו כמצב צבירה חדש- להתעמת עימו, להיפתח אליו לרקוד איתו כמה שאפשר. גילינו שגם מרחוק אפשר להרגיש קרוב. 

אנו שמחים להציג לפניכם עבודות נבחרות שמספרות קצת על מה שעובר עלינו. 


בשיעור אמנות וחברה קראנו את המניפסט "אני בעד אמנות" של אמן הפופ ארט קלאס אולדנבורג מ 1961. הטקסט העולץ מעט הוא מעין שיר הלל לאמנות מדברת, דמוקרטית ושימושית, המבקשת זכות להגדרה עצמית. בעקבות המניפסט נתבקשו הסטודנטים לנסח טקסט משל עצמם - מהי האמנות במצב החדש שנקלענו אליו? מהו ערכה? 

את הדימויים המלווים את הטקסטים, הסטודנטים יצרו בשיעור מבוא לתקשורת חזותית שם הם נתבקשו להגיב למצב החירום באופן ויזואלי.  

מנחים

נטלי לוין, תקשורת וחברה

אייל סגל, תקשורת חזותית

כרזה של נעמי הדני 2020

קרלוס שטרן /


אני בעד אמנות חדשנית. אחת שעדיין לא נקראת ''אמנות'' אך מתייחסת לעצמה כאל יצירת מופת אני בעד אמנות אצילית מספיק בשביל מוצארט אך מלוכלכת דיה בשביל T PAIN אני בעד אמנות הפיראט הגונב מעשירי התעשייה ומחלק לעניי העיר, בטוראנט אני בעד אמנות שמתחבאת במעיל הצנזורה ומשאירה מקום לדמיון אני בעד אמנות שנמצאת מתחת לרדאר והאלגוריתם של יוטיוב אני בעד אמנות ששלמה עם עצמה למרות שהיא לא מושלמת אני בעד אמנות המיוחדת מספיק להרשות לעצמה להיות מינימליסטית אני בעד אמנות הדורשת הקרבת השפיות מיוצריה אני בעד אמנות הלוקחת שביב תקווה והופכת אותו לספר. אולי טרילוגיה





כרזה של  אירה פרוחורוב , 2020


אוראל שריד /  אני בעד אמנות מתוך מצב, אמנות מתוך סיטואציה, אמנות של בדידות, אמנות של געגוע.  אני בעד אמנות של אחיזת סיגריה ואמנות של שאיפת ונשיפת עשן.  אני בעד אמנות של דף לבן, אמנות של סקיצה מהירה, אמנות של שלוש דקות ולעבור לבאה.  אני בעד אמנות המסכים, אמנות האינטרנט, אמנות הלבד אבל ביחד.  אני בעד אמנות המיקרוגל, אמנות פחיות שימורים,  אמנות קופסאות האוכל שהבאנו מבית ההורים ונשארו מיותמות לבינתיים בארון המטבח.  אני בעד אמנות הזמן שעושה את שלו בצורה שונה, אמנות ההאטה, אמנות האיטיות.  אני בעד אמנות פורצת, אמנות ששופכת מעיים, אמנות שהופכת קרביים, אמנות הקיא המילולי,  אמנות הקיא הויזואלי, אמנות של קווים רוחביים, של קווים אורכיים, אמנות של כתמים. אני בעד אמנות של מרפסת, אמנות של חלון, אמנות של חדר לא מאוורר. אני בעד אמנות של מפתחות ללא מטרה, אמנות של ידיות דלת ללא שימוש, אמנות של אסור החוצה. אני בעד אמנות של הכנסות פנימה, אמנות המדיטציה, אמנות הסלף קר, אמנות החיפוש ואמנות המציאה.  אני בעד אמנות הנטפליקס, אמנות הטורנט, אמנות הספוטיפיי.  חלל ריק שמתמלא.



כרזה של אוראל שריד, 2020



שיר בריק/


אני בעד אמנות השלילה. היא לא מצריכה יותר ממילה אני בעד אמנות החשיבה ושאלת השאלות אני בעד אמנות  החופש והרשות  להיות, כזאת שמתירה רק את חוקי הטבע לחיות אני בעד אמנות הלכלוך והאבק, כזה שמקשה לנשום אבל מזכיר מאיפה באת אני בעד אמנות חוסר הידיעה, שכופה עלייך לאבד שליטה אני בעד אמנות הקללות, כזאת שמשאירה טעם לא טוב אני בעד אמנות הפחד בכל צורותיו אני בעד אמנות החושך, שאולי לעולם לא תראה אור אני בעד אמנות השתיקה, שבמקום לצעוק מסמנת אני בעד אמנות המלחמה המשאירה מקום למנצחים וגם למפסידים אני בעד אמנות הכאב שמצלקת אני בעד האמנות שנמצאת בפרטים הקטנים, כמותם בעוד רגע תשכח שהייתה קיימת

240 צפיות0 תגובות
bottom of page